נוסח תפילת מנחה לפי עדות אשכנז
אַשְׁרֵי יוֹשְׁ֒בֵי בֵיתֶֽךָ עוֹד יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּֽכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְהֹוָה אֱלֹהָיו: תְּהִלָּה לְדָוִד אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּֽלֶךְ וַאֲבָרְ֒כָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: בְּכָל־יוֹם אֲבָרְ֒כֶֽךָּ וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: גָּדוֹל יְהֹוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵֽקֶר: דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ וּגְבוּרֹתֶֽיךָ יַגִּֽידוּ: הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶֽךָ וְדִבְרֵי נִפְלְ֒אֹתֶֽיךָ אָשִֽׂיחָה: וֶעֱזוּז נוֹרְ֒אֹתֶֽיךָ יֹאמֵרוּ וּגְדֻלָּתְ֒ךָ אֲסַפְּ֒רֶֽנָּה: זֵֽכֶר רַב־טוּבְ֒ךָ יַבִּֽיעוּ וְצִדְקָתְ֒ךָ יְרַנֵּֽנוּ: חַנּוּן וְרַחוּם יְהֹוָה אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וּגְדָל־חָֽסֶד: טוֹב־יְהֹוָה לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו: יוֹדֽוּךָ יְהֹוָה כָּל־מַעֲשֶֽׂיךָ וַחֲסִידֶֽיךָ יְבָרְ֒כֽוּכָה: כְּבוֹד מַלְכוּתְ֒ךָ יֹאמֵרוּ וּגְבוּרָתְ֒ךָ יְדַבֵּֽרוּ: לְהוֹדִֽיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ: מַלְכוּתְ֒ךָ מַלְכוּת כָּל־עֹלָמִים וּמֶמְשַׁלְתְּ֒ךָ בְּכָל־דּוֹר וָדֹר: סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל־הַנֹּפְ֒לִים וְזוֹקֵף לְכָל־הַכְּ֒פוּפִים: עֵינֵי־כֹל אֵלֶֽיךָ יְשַׂבֵּֽרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן־לָהֶם אֶת־אָכְלָם בְּעִתּוֹ: פּוֹתֵֽחַ אֶת־יָדֶֽךָ וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן: צַדִּיק יְהֹוָה בְּכָל־דְּרָכָיו וְחָסִיד בְּכָל־מַעֲשָׂיו: קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל־קֹרְ֒אָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻֽהוּ בֶאֱמֶת: רְצוֹן־יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת־שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם: שׁוֹמֵר יְהֹוָה אֶת־כָּל־אֹהֲבָיו וְאֵת כָּל־הָרְ֒שָׁעִים יַשְׁמִיד: תְּהִלַּת יְהֹוָה יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כָּל־בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם הַלְ֒לוּיָהּ:
ואומר החזן חצי קדיש:
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן)
בְּעָלְ֒מָֽא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־ (בעשי"ת לְעֵֽלָּא לְעֵֽלָּא מִכָּל) בִּרְכָתָֽא וְשִׁירָתָֽא תֻּשְׁבְּ֒חָתָֽא וְנֶחָמָתָֽא דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָֽא וְאִמְרוּ אָמֵן
תפילת עמידה
כִּי שֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא הָבוּ גֹֽדֶל לֵאלֹהֵֽינוּ:
אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶֽךָ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֵה הַכֹּל וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַֽעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה:
בעשי"ת: זָכְרֵֽנוּ לְחַיִּים מֶֽלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים וְכָתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר הַחַיִּים לְמַעַנְךָ אֱלֹהִים חַיִּים:
אם לא אמר זכרנו ונזכר לאחר שכבר אמר בא"י אינו חוזר אבל אם נזכר קודם שאמר השם אף שאמר ברוך אתה אומר זכרנו כו' מלך עוזר כסדר. הטועה ומזכיר זכרנו בשאר ימות השנה אם נזכר קודם שאמר וכתבנו פוסק ומתחיל מלך עוזר וגו' אבל אם אמר וכתבנו חוזר לראש התפלה. (דה"ח)
מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵן: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מָגֵן אַבְרָהָם:
אַתָּה גִבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי מְחַיֶּה מֵתִים אַתָּה רַב לְהוֹשִֽׁיעַ:
בקיץ: מוֹרִיד הַטָּל
בחורף: מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם:
טעה ולא אמר בחורף משיב הרוח ומוריד הגשם אם נזכר קודם שאמר הברכה מחיה המתים אומרו במקום שנזכר. אבל אם לא נזכר עד לאחר שסיים הברכה מחיה המתים צריך לחזור לראש התפלה. ואם נסתפק לו אם אמר משיב הרוח או לא אמר. אם הוא לאחר שלושים יום חזקתו שגם עתה התפלל כראוי. אבל בתוך שלושים יום צריך לחזור ולהתפלל (קיצור שו"ע יט)
מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים סוֹמֵךְ נוֹפְ֒לִים וְרוֹפֵא חוֹלִים וּמַתִּיר אֲסוּרִים וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר, מִי כָמֽוֹךָ בַּֽעַל גְּבוּרוֹת וּמִי דּֽוֹמֶה לָּךְ מֶֽלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָה:
בעשי"ת: מִי כָמֽוֹךָ אַב הָרַחֲמִים זוֹכֵר יְצוּרָיו לְחַיִּים בְּרַחֲמִים:
אם שכח לומר מי כמוך דינו כמו בזכרנו.
וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְחַיֵּה הַמֵּתִים:
—
בחזרת הש"ץ אומרים כאן קדושה:
קהל וחזן: נְקַדֵּשׁ אֶת־שִׁמְךָ בָּעוֹלָם כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִּישִׁים אוֹתוֹ בִּשְׁמֵי מָרוֹם. כַּכָּתוּב עַל־יַד נְבִיאֶֽךָ וְקָרָא זֶה אֶל־זֶה וְאָמַר:
קהל וחזן: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהֹוָה צְבָאוֹת מְלֹא כָל הָאָֽרֶץ כְּבוֹדוֹ:
שליח ציבור: לְעֻמָּתָם בָּרוּךְ יֹאמֵֽרוּ:
קהל וחזן: בָּרוּךְ כְּבוֹד־יְהֹוָה מִמְּ֒קוֹמוֹ:
שליח ציבור: וּבְדִבְרֵי קָדְשְׁךָ כָּתוּב לֵאמֹר:
קהל וחזן: יִמְלֹךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אֱלֹהַֽיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְ֒לוּיָהּ:
שליח ציבור: לְדוֹר וָדוֹר נַגִּיד גָּדְלֶֽךָ וּלְנֵֽצַח נְצָחִים קְדֻשָּׁתְךָ נַקְדִּישׁ וְשִׁבְחֲךָ אֱלֹהֵֽינוּ מִפִּֽינוּ לֹא יָמוּשׁ לְעוֹלָם וָעֶד כִּי אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הָאֵל הַקָּדוֹשׁ:
בעשי"ת מסיים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ:
—
אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ וּקְדוֹשִׁים בְּכָל־יוֹם יְהַלְ֒לֽוּךָ סֶּֽלָה.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הָאֵל הַקָּדוֹשׁ:
בעשי"ת מסיים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ:
אם טעה וסיים האל הקדוש אם נזכר בתוך כדי דיבור ואמר המלך הקדוש יצא ואם לאו צריך לחזור לראש התפלה וה"ה אם מסופק אם אמר צריך לחזור לראש. ובימות השנה אם אמר המלך הקדוש אינו חוזר.
אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּֽעַת וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה: חָנֵּֽנוּ מֵאִתְּ֒ךָ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה חוֹנֵן הַדָּֽעַת:
הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתוֹרָתֶֽךָ וְקָרְ֒בֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ וְהַחֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה:
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ כִּי מוֹחֵל וְסוֹלֵֽחַ אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֽוֹחַ:
רְאֵה בְעָנְיֵֽנוּ וְרִיבָה רִיבֵֽנוּ וּגְאָלֵֽנוּ מְהֵרָה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ כִּי גּוֹאֵל חָזָק אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל:
(בתענית ציבור אומר כאן הש"ץ עֲנֵֽנוּ)
רְפָאֵֽנוּ יְהֹוָה וְנֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵֽנוּ וְנִוָּשֵֽׁעָה כִּי תְהִלָּתֵֽנוּ אָֽתָּה וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל מַכּוֹתֵֽינוּ
מי שרוצה להתפלל על החולה יאמר כאן תחינה זו:
יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁתִּשְׁלַח מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן הַשָּׁמַֽיִם, רְפוּאַת הַנֶּֽפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, לַחוֹלֶה (פלוני/פלונית) בֶּן/בַּת (פלונית) בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל:
כִּי אֵל מֶֽלֶךְ רוֹפֵא נֶאֱמָן וְרַחֲמָן אָֽתָּה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:
בָּרֵךְ עָלֵֽינוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אֶת־הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת־כָּל־מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה, וְתֵן
בימות החמה: בְּרָכָה
בימות הגשמים: טַל וּמָטָר לִבְרָכָה
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּ֒עֵֽנוּ מִטּוּבֶֽךָ וּבָרֵךְ שְׁנָתֵֽנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:
אם שכח לומר טַל וּמָטָר ונזכר קודם שהתחיל תְּקַע אומרו במקום שנזכר. התחיל לומר תְּקַע יאמרנה בשׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה. ואם לא נזכר בש"ת יאמרנה בין ש"ת לרְצֵה. שכח גם שם אם נזכר קודם שעקר רגליו חוזר לברכת השנים ויתחיל בָּרֵךְ עָלֵֽינוּ ויתפלל כסדר. ואם עקר רגליו חוזר לראש התפלה.
תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵֽנוּ וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵֽינוּ וְקַבְּ֒צֵֽנוּ יַֽחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל:
הָשִֽׁיבָה שׁוֹפְ֒טֵֽינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵֽינוּ כְּבַתְּ֒חִלָּה וְהָסֵר מִמֶּֽנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה וּמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ אַתָּה יְהֹוָה לְבַדְּ֒ךָ בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים וְצַדְּ֒קֵֽנוּ בַּמִשְׁפָּט:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מֶֽלֶךְ אֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט:
בעשי"ת יסיים: הַמֶּֽלֶךְ הַמִּשְׁפָּט:
בכל השנה אם אמר המלך המשפט יצא וא"צ לחזור. ובעשי"ת אם טעה ואמר מלך אוהב צדקה ומשפט אם נזכר תוך כדי דבור אומר המלך המשפט. ואם לאחר כ"ד לא יאמר ואין מחזירין אותו.
וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה וְכָל הָרִשְׁעָה כְּרֶֽגַע תֹּאבֵד וְכָל אֹיְבֶֽיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ וְהַזֵּדִים מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר וּתְמַגֵּר וְתַכְנִֽיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה שׁוֹבֵר אֹיְ֒בִים וּמַכְנִֽיעַ זֵדִים:
עַל־הַצַּדִּיקִים וְעַל־הַחֲסִידִים וְעַל־זִקְנֵי עַמְּ֒ךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעַל פְּלֵיטַת סוֹפְ֒רֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּֽדֶק וְעָלֵֽינוּ יֶהֱמוּ רַחֲמֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְ֒חִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת וְשִׂים חֶלְקֵֽנוּ עִמָּהֶם לְעוֹלָם וְלֹא נֵבוֹשׁ כִּי בְךָ בָּטָֽחְנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים:
וְלִירוּשָׁלַֽיִם עִירְ֒ךָ בְּרַחֲמִים תָּשׁוּב וְתִשְׁכּוֹן בְּתוֹכָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּֽרְתָּ וּבְנֵה אוֹתָהּ בְּקָרוֹב בְּיָמֵֽינוּ בִּנְיַן עוֹלָם וְכִסֵּא דָוִד מְהֵרָה לְתוֹכָהּ תָּכִין:
במנחת תשעה באב:
נַחֵם יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֶת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלָֽיִם. וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּ֒זוּיָה וְהַשּוֹמֵמָה. הָאֲבֵלָה מִבְּ֒לִי בָנֶֽיהָ. וְהַחֲרֵבָה מִמְּ֒עוֹנוֹתֶֽיהָ. וְהַבְּ֒זוּיָה מִכְּ֒בוֹדָהּ. וְהַשוֹמֵמָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. וְהִיא יוֹשֶֽׁבֶת וְרֹאשָׁהּ חָפוּי כְּאִשָּׁה עֲקָרָה שֶׁלֹּא יָלָֽדָה. וַיְבַלְּ֒עֽוּהָ לִיגְיוֹנוֹת. וְיִירָשֽׁוּהָ עוֹבְ֒דֵי פְסִילִים. וַיָטִּֽילוֹ אֶת עַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל לֶחָֽרֶב. וַיַּהַרְגוּ בְזָדוֹן חֲסִידֵי עֶלְיוֹן. עַל כֵּן צִיּוֹן בְּמַר תִבְכֶּה. וִירוּשָׁלַֽיִם תִּתֵּן קוֹלָהּ. לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם. מֵעַי מֵעַי עַל חַלְלֵיהֶם. כִּי אַתָּה יְהֹוָה בָּאֵשׁ הִצַּתָּהּ. וּבָאֵשׁ אַתָּה עָתִיד לִבְנוֹתָהּ. כָּאָמוּר וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְהֹוָה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְּתוֹכָהּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מְנַחֵם צִיּוֹן וּבוֹנֵה יְרוּשָׁלָֽיִם:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָֽיִם:
אֶת־צֶֽמַח דָּוִד עַבְדְּ֒ךָ מְהֵרָה תַצְמִֽיחַ וְקַרְנוֹ תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶֽךָ כִּי לִישׁוּעָתְ֒ךָ קִוִּֽינוּ כָּל הַיּוֹם: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה מַצְמִֽיחַ קֶֽרֶן יְשׁוּעָה:
שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת־תְּפִלָּתֵֽנוּ כִּי אֵל שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָֽתָּה וּמִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ רֵיקָם אַל־תְּשִׁיבֵֽנוּ
בתענית ציבור אומרים כאן עננו בתפילת הלחש:
עֲנֵֽנוּ יְהֹוָה עֲנֵֽנוּ בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵֽנוּ. כִּי בְצָרָה גְדוֹלָה אֲנָֽחְנוּ. אַל־תֵּֽפֶן אֶל־רִשְׁעֵֽנוּ וְאַל־תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנּוּ וְאַל־תִּתְעַלַּם מִתְּ֒חִנָּתֵֽנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵֽנוּ. יְהִי־נָא חַסְדְּ֒ךָ לְנַחֲמֵֽנוּ. טֶֽרֶם נִקְרָא אֵלֶֽיךָ עֲנֵֽנוּ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה טֶֽרֶם יִקְרָֽאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה. עוֹד הֵם מְדַבְּ֒רִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע. כִּי אַתָּה יְהֹוָה הָעוֹנֶה בְּעֵת צָרָה. פּוֹדֶה וּמַצִּיל בְּכָל־עֵת צָרָה וְצוּקָה:
כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלַּת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה:
רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּעַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל וּבִתְפִלָּתָם וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצוֹן וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ:
בראש חדש ובחול המועד אומרים זה:
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּֽיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵֽנוּ וּפִקְדוֹנֵֽנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ. וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּֽךָ. וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קָדְשֶֽׁךָ. וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּ֒ךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ. לִפְלֵיטָה לְטוֹבָה לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם. בְּיוֹם
לר"ח: רֹאשׁ הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה:
לפסח: חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה:
לסכות: חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה:
זָכְרֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בּוֹ לְטוֹבָה. וּפָקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה. וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּֽנוּ וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ. כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה:
שכח ולא אמר יעלה ויבא אם נזכר קודם שאמר יהיו לרצון חוזר ומתחיל רצה. ואפלו אם נזכר קודם שהתחיל מודים כיון שסים ברכת המחזיר שכינתו לציון צריך להתחיל רצה. אך אם נזכר קודם ברכת המחזיר שכינתו לציון אומרו שם ומסים ותחזינה עינינו וכו'. ואם לא נזכר עד לאחר יהיו לרצון וגו' חוזר לראש התפלה.
וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְ֒ךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן:
כשאומר מודים כורע ראשו וגופו כאגמון עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה. וכשהוא כורע יכרע במהירות בפעם אחת וכשהוא זוקף זוקף בנחת ראשו תחלה ואחר כך גופו שלא תהא עליו כמשאוי (שו"ע או"ח סי' קיג)
מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד צוּר חַיֵּֽינוּ מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ אַתָּה הוּא לְדוֹר וָדוֹר נֽוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶֽךָ עַל־חַיֵּֽינוּ הַמְּ֒סוּרִים בְּיָדֶֽךָ וְעַל נִשְׁמוֹתֵֽינוּ הַפְּ֒קוּדוֹת לָךְ וְעַל נִסֶּֽיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּֽנוּ וְעַל נִפְלְ֒אוֹתֶֽיךָ וְטוֹבוֹתֶֽיךָ שֶׁבְּ֒כָל עֵת עֶֽרֶב וָבֹֽקֶר וְצָהֳרָֽיִם הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶֽיךָ וְהַמְ֒רַחֵם כִּי לֹא תַֽמּוּ חֲסָדֶֽיךָ מֵעוֹלָם קִוִּֽינוּ לָךְ:
בחזרת הש"ץ אומרים הציבור:
מוֹדִים אֲנַֽחְנוּ לָךְ שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ אֱלֹהֵי כָל בָּשָׂר יוֹצְ֒רֵֽנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל שֶׁהֶחֱיִיתָֽנוּ וְקִיַּמְתָּֽנוּ כֵּן תְּחַיֵּֽינוּ וּתְקַיְּ֒מֵֽנוּ וְתֶאֱסוֹף גָּלֻיּוֹתֵֽינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶֽׁךָ לִשְׁמוֹר חֻקֶּֽיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶֽךָ וּלְעָבְדְּ֒ךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם עַל שֶׁאֲנַֽחְנוּ מוֹדִים לָךְ. בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת:
בחנוכה ופורים אומרים על הנסים.
שכח לומר על הנסים ונזכר קודם שאמר השם מברכת הטוב שמך אפילו אמר ברוך אתה חוזר ואומר על הנסים. אבל אם כבר סיים הברכה או שאמר ברוך א"י אינו חוזר (דה"ח תרפ"ב ותרצ"ג).
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּ֒בוּרוֹת וְעַל הַתְּ֒שׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּ֒מַן הַזֶּה:
בחנוכה: בִּימֵי מַתִּתְיָֽהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְ֒דָה מַלְכוּת יָוָן הָרְ֒שָׁעָה עַל־עַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶֽךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶֽךָ, וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים עָמַֽדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם רַֽבְתָּ אֶת־רִיבָם דַּֽנְתָּ אֶת־דִּינָם נָקַֽמְתָּ אֶת־נִקְמָתָם מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְ֒קֵי תוֹרָתֶֽךָ וּלְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶֽךָ וּלְעַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה וְאַחַר־כֵּן בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וּפִנּוּ אֶת־הֵיכָלֶֽךָ וְטִהֲרוּ אֶת־מִקְדָּשֶֽׁךָ וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶֽׁךָ וְקָבְ֒עוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל:
בפורים: בִּימֵי מָרְדְּ֒כַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כָּל־הַיְּ֒הוּדִים מִנַּֽעַר וְעַד־זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר הוּא־חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז: וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽרְתָּ אֶת־עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת־מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבֽוֹתָ לּוֹ גְּמוּלוֹ בְּרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת־בָּנָיו עַל־הָעֵץ (וְעָשִׂיתָ עמָּהֶם נֵס וָפֶלֶא וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הָגָּדוֹל סֶלָה):
וְעַל־כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם שִׁמְךָ מַלְכֵּֽנוּ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד:
בעשי"ת: וּכְתוֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ:
אם שכח לומר וכתוב אם נזכר קודם שאמר השם מברכת הטוב חוזר ואם לא נזכר עד לאחר שאמר השם אינו חוזר כמו שנתבאר לעיל אצל זכרנו ומי כמוך. (דה"ח סי' תקפ"ב)
וְכֹל הַחַיִּים יוֹדֽוּךָ סֶּֽלָה וִיהַלְ֒לוּ אֶת־שִׁמְךָ בֶּאֱמֶת הָאֵל יְשׁוּעָתֵֽנוּ וְעֶזְרָתֵֽנוּ סֶֽלָה: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת:
בתענית ציבור אומר כאן הש"ץ ברכת כהנים:
שליח ציבור: אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ בָּרְ֒כֵֽנוּ בַבְּ֒רָכָה הַמְּ֒שֻׁלֶּֽשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּ֒תוּבָה עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶֽׁךָ כָּאָמוּר: יְבָרֶכְ֒ךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְ֒רֶֽךָ: יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶֽיךָ וִיחֻנֶּֽךָּ: יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶֽיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:
שָׁלוֹם רָב עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּ֒ךָ תָּשִׂים לְעוֹלָם כִּי אַתָּה הוּא מֶֽלֶךְ אָדוֹן לְכָל־הַשָּׁלוֹם וְטוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרֵךְ אֶת־עַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל־עֵת וּבְכָל־שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ.
לתענית ציבור: שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה חֵן וָחֶֽסֶד וְרַחֲמִים עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ. בָּרְ֒כֵֽנוּ אָבִֽינוּ כֻּלָּֽנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶֽיךָ. כִּי בְאוֹר פָּנֶֽיךָ נָתַֽתָּ לָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶֽסֶד וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם. וְטוֹב בְּעֵינֶֽיךָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּ֒ךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל־עֵת וּבְכָל־שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶֽךָ:
בעשי"ת: בְּסֵֽפֶר חַיִּים בְּרָכָה וְשָׁלוֹם וּפַרְנָסָה טוֹבָה נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶֽיךָ אֲנַֽחְנוּ וְכָל עַמְּ֒ךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם:
ואם לא אמר בְּסֵֽפֶר חַיִּים כיון שסיים הברכה או רק בא"י אינו חוזר. ונ"ל דבזה ראוי לומר בספר תיכף כשסיים המברך את עמו ישראל בשלום קודם יהיו לרצון כיון שכבר גמר התפלה. (דהא לר"ת לעולם אומרים בסוף ברכה אפילו בדבר שאין מחזירין אלא דהחולקים סוברים כיון דא"צ לחזור א"כ הוי הפסק באמצע תפלה מה שאין כן כאן.) (חיי אדם כלל כ"ד סעי' כ"ה)
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה הַמְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם:
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
אֱלֹהַי נְצוֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע וּשְׂפָתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְ֒לַי נַפְשִׁי תִדּוֹם וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶֽךָ וּבְמִצְוֹתֶֽיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכֹל הַחוֹשְׁ֒בִים עָלַי רָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם: עֲשֵׂה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן יְמִינֶֽךָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן קְדֻשָּׁתֶֽךָ עֲשֵׂה לְמַֽעַן תּוֹרָתֶֽךָ. לְמַֽעַן יֵחָלְ֒צוּן יְדִידֶֽיךָ הוֹשִֽׁיעָה יְמִינְ֒ךָ וַעֲנֵֽנִי: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי:
עֹשֶׂה (בעשי"ת הַשָּׁלוֹם) שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ וְתֵן חֶלְקֵֽנוּ בְּתוֹרָתֶֽךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת: וְעָרְ֒בָה לַיהוָֹה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָֽםִ כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת:
בימים שאין אומרים בהם תחנון יאמר הש"ץ חצי קדיש.
בתענית ציבור ובעשי"ת אומרים כאן אבינו מלכנו:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ חָטָֽאנוּ לְפָנֶֽיךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ אֵין לָֽנוּ מֶֽלֶךְ אֶלָּא אָֽתָּה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ:
בעשי"ת: אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ חַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ שָׁנָה טוֹבָה:
בתענית ציבור: אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ בָּרֵךְ עָלֵֽינוּ שָׁנָה טוֹבָה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ בַּטֵּל מֵעָלֵֽינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ בַּטֵּל מַחְשְׁ֒בוֹת שׂוֹנְ֒אֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הָפֵר עֲצַת אוֹיְ֒בֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כַּלֵּה כָּל צַר וּמַשְׂטִין מֵעָלֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ סְתוֹם פִּיּוֹת מַשְׂטִינֵֽנוּ וּמְקַטְרְ֒גֵֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כַּלֵּה דֶּֽבֶר וְחֶֽרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּשְׁמַד מִבְּ֒נֵי בְרִיתֶֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ מְנַע מַגֵּפָה מִנַּחֲלָתֶֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ סְלַח וּמְחַל לְכָל עֲוֹנוֹתֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵֽינוּ וְחַטֹּאתֵֽינוּ מִנֶּֽגֶד עֵינֶֽיךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ מְחוֹק בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים כָּל שִׁטְרֵי חוֹבוֹתֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הַחֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ שְׁלַח רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְחוֹלֵי עַמֶּֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ קְרַע רֹֽעַ גְּזַר דִּינֵֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכְרֵֽנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶֽיךָ:
בעשרת ימי תשובה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כָּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר חַיִּים טוֹבִים:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כָּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר גְּאֻלָּה וִישׁוּעָה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כָּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כָּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר זְכֻיּוֹת:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ כָּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר סְלִיחָה וּמְחִילָה:
בתענית ציבור:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכְרֵֽנוּ לְחַיִּים טוֹבִים:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכְרֵֽנוּ לִגְאֻלָּה וִישׁוּעָה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכְרֵֽנוּ לְפַרְנָסָה וְכַלְכָּלָה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכְרֵֽנוּ לִזְכֻיּוֹת:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכְרֵֽנוּ לִסְלִיחָה וּמְחִילָה:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הַצְמַח לָֽנוּ יְשׁוּעָה בְּקָרוֹב:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הָרֵם קֶֽרֶן יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ הָרֵם קֶֽרֶן מְשִׁיחֶֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ מַלֵּא יָדֵֽינוּ מִבִּרְכוֹתֶֽיךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ מַלֵּא אֲסָמֵֽינוּ שָׂבָע:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ קַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ פְּתַח שַׁעֲרֵי שָׁמַֽיִם לִתְפִלָּתֵֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זָכוֹר כִּי עָפָר אֲנָֽחְנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ נָא אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ רֵיקָם מִלְּפָנֶֽיךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ תְּהֵא הַשָּׁעָה הַזֹּאת שְׁעַת רַחֲמִים וְעֵת רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ חֲמוֹל עָלֵֽינוּ וְעַל עוֹלָלֵֽינוּ וְטַפֵּֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַֽעַן הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶֽׁךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַֽעַן טְבוּחִים עַל יִחוּדֶֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַֽעַן בָּאֵי בָאֵשׁ וּבַמַּֽיִם עַל קִדּוּשׁ שְׁמֶֽךָ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ נְקוֹם לְעֵינֵֽינוּ נִקְמַת דַּם־עֲבָדֶֽיךָ הַשָּׁפוּךְ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ אִם לֺא לְמַעֲנֵֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַעַנְךָ וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַֽעַן רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ עֲשֵׂה לְמַֽעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵֽינוּ:
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ וַעֲנֵֽנוּ כִּי אֵין בָּֽנוּ מַעֲשִׂים עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ צְדָקָה וָחֶֽסֶד וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ:
נפילת אפים
וַיֹּֽאמֶר דָּוִד אֶל־גָּד צַר־לִי מְאֹד נִפְּ֒לָה־נָּא בְיַד־יְהֹוָה כִּי־רַבִּים רַחֲמָיו וּבְיַד־אָדָם אַל־אֶפֹּֽלָה:
רַחוּם וְחַנּוּן חָטָֽאתִי לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה מָלֵא רַחֲמִים רַחֵם עָלַי וְקַבֵּל תַּחֲנוּנָי: יְהֹוָה אַל־בְּאַפְּ֒ךָ תוֹכִיחֵֽנִי וְאַל־בַּחֲמָתְ֒ךָ תְיַסְּ֒רֵֽנִי: חָנֵּֽנִי יְהֹוָה כִּי אֻמְלַל אָֽנִי רְפָאֵֽנִי יְהֹוָה כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי: וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד וְאַתָּה יְהֹוָה עַד־מָתָי: שׁוּבָה יְהֹוָה חַלְּ֒צָה נַפְשִׁי הוֹשִׁיעֵֽנִי לְמַֽעַן חַסְדֶּֽךָ: כִּי אֵין בַּמָּֽוֶת זִכְרֶךָ בִּשְׁ֒אוֹל מִי־יוֹדֶה לָּךְ: יָגַֽעְתִּי־בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל־לַֽיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה: עָשְׁ֒שָׁה מִכַּֽעַס עֵינִי עָתְ֒קָה בְּכָל־צוֹרְ֒רָי: סֽוּרוּ מִמֶּֽנִּי כָּל־פֹּֽעֲלֵי אָוֶן כִּי־שָׁמַע יְהֹוָה קוֹל בִּכְיִי: שָׁמַע יְהֹוָה תְּחִנָּתִי יְהֹוָה תְּפִלָּתִי יִקָּח: יֵבֽשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל־אֹיְ֒בָי יָשֻֽׁבוּ יֵבֽשׁוּ רָֽגַע:
שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שְׁמוֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל הָאֹמְ֒רִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל:
שׁוֹמֵר גּוֹי אֶחָד שְׁמוֹר שְׁאֵרִית עַם אֶחָד וְאַל יֹאבַד גּוֹי אֶחָד הַמְיַחֲדִים שִׁמְךָ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ יְהֹוָה אֶחָד:
שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ שְׁמוֹר שְׁאֵרִית עַם קָדוֹשׁ וְאַל יֹאבַד גּוֹי קָדוֹשׁ הַמְשַׁלְּ֒שִׁים בְּשָׁלשׁ קְדֻשּׁוֹת לְקָדוֹשׁ:
מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּיֵּס בְּתַחֲנוּנִים הִתְרַצֶּה וְהִתְפַּיֵּס לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר: אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ חָנֵּֽנוּ וַעֲנֵֽנוּ כִּי אֵין בָּֽנוּ מַעֲשִׂים עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ צְדָקָה וָחֶֽסֶד וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ:
וַאֲנַֽחְנוּ לֺא נֵדַע מַה נַּעֲשֶׂה כִּי עָלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ: זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְהֹוָה וַחֲסָדֶֽיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה: יְהִי חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵֽינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַֽלְנוּ לָךְ: אַל תִּזְכָּר לָֽנוּ עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים מַהֵר יְקַדְּמֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ כִּי דַלּֽוֹנוּ מְאֹד: חָנֵּֽנוּ יְהֹוָה חָנֵּֽנוּ כִּי־רַב שָׂבַֽעְנוּ בוּז: בְּרֺֽגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר: כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵֽנוּ זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָֽחְנוּ: עָזְרֵֽנוּ אֱלֺהֵי יִשְׁעֵֽנוּ עַל־דְּבַר כְּבוֹד־שְׁמֶֽךָ וְהַצִּילֵֽנוּ וְכַפֵּר עַל־חַטֹּאתֵֽינוּ לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ:
קדיש שלם
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן)
בְּעָלְ֒מָֽא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־ (בעשי"ת לְעֵֽלָּא לְעֵֽלָּא מִכָּל) בִּרְכָתָֽא וְשִׁירָתָֽא תֻּשְׁבְּ֒חָתָֽא וְנֶחָמָתָֽא דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָֽא וְאִמְרוּ
אָמֵן
תִּתְקַבֵּל צְלוֹתְ֒הוֹן וּבָעוּתְ֒הוֹן דְּכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁ֒מַיָּא וְאִמְרוּ אָמֵן:
יְהֵא שְׁלָמָֽא רַבָּֽא מִן־שְׁמַיָּֽא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשי"ת הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן
עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית שֶׁלֺּא עָשָֽׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֺא שָׂמָֽנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה שֶׁלֺּא שָׂם חֶלְקֵֽנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵֽנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם: שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לָהֶֽבֶל וָרִיק וּמִתְפַּלְּ֒לִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִֽׁיעַ, וַאֲנַֽחְנוּ כּוֹרְ֒עִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּ֒לָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַֽיִם וְיוֹסֵד אָֽרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וּשְׁ֒כִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְ֒הֵי מְרוֹמִים, הוּא אֱלֺהֵֽינוּ אֵין עוֹד, אֱמֶת מַלְכֵּֽנוּ אֶֽפֶס זוּלָתוֹ כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶֽךָ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֺהִים בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל וְעַל הָאָֽרֶץ מִתָּֽחַת אֵין עוֹד:
עַל כֵּן נְקַוֶּה לְךָ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶֽרֶת עֻזֶּֽךָ לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָֽרֶץ וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי וְכָל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁ֒מֶֽךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶֽיךָ כָּל רִשְׁ֒עֵי אָֽרֶץ, יַכִּֽירוּ וְיֵדְ֒עוּ כָּל יוֹשְׁ֒בֵי תֵבֵל כִּי לְךָ תִכְרַע כָּל בֶּֽרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן: לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֺהֵֽינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּֽלוּ, וְלִכְ֒בוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ, וִיקַבְּ֒לוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶֽךָ, וְתִמְלֺךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּ֒ךָ הִיא וּלְעֽוֹלְ֒מֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ יְהֹוָה יִמְלֺךְ לְעֹלָם וָעֶד: וְנֶאֱמַר וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶֽלֶךְ עַל כָּל הָאָֽרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:
קדיש יתום
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא (אָמֵן)
בְּעָלְ֒מָֽא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְ֒מֵי עָלְ֒מַיָּא
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־ (בעשי"ת לְעֵֽלָּא לְעֵֽלָּא מִכָּל) בִּרְכָתָֽא וְשִׁירָתָֽא תֻּשְׁבְּ֒חָתָֽא וְנֶחָמָתָֽא דַּאֲמִירָן בְּעָלְ֒מָֽא וְאִמְרוּ
אָמֵן
יְהֵא שְׁלָמָֽא רַבָּֽא מִן־שְׁמַיָּֽא וְחַיִּים עָלֵֽינוּ וְעַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשי"ת הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן